רש"י על יבמות ע״ט ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות ע״ט ב:י״ג
13 מֵתִיב רַבָּה: פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה, סְרִיס אָדָם וְהַזָּקֵן — אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין. כֵּיצַד: מֵתוּ וְלָהֶם נָשִׁים, וְלָהֶם אַחִין, וְעָמְדוּ אַחִין וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וְנָתְנוּ גֵּט, אוֹ שֶׁחָלְצוּ — מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ, וְאִם בָּעֲלוּ — קָנוּ.
פירוש רש"י על יבמות ע״ט ב:י״ג
13 זקן - נקט ליה בהדי הנך משום דדמי להו דהיתה לו שעת הכושר והשתא פסק מלידה:
14 ונתנו גט - כלומר או נתנו לה גט:
15 מה שעשו עשו - וצריכות גט למאמרן או אם נתנו גט אסורין שוב לייבמן: